החלטה בתיק מ"ת 1784-11-12

לפניי בקשה לעיון חוזר בהתאם לסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, שבמסגרתה עותר המבקש לביטול מעצר הבית בשעות היום לשם יציאה לעבודה.

טענות הצדדים:

1.       המבקש עתר לשינוי תנאי השחרור כך שיצא לעבודת שיפוצים משעה 05:00 עד שעה 19:30, בליווי אחיו, מר מחמוד חביבאללה. הסנגור טען להתאמת המשמורן ולהסכמת בעל החברה והוסיף כי בפסיקה לא נקבע מהו "זמן ניכר", כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי חל שינוי נסיבות נוכח הודאת המבקש בתיק העיקרי כשהדיון קבוע ליום 05.02.13 לקבלת תסקיר וחוו"ד ממונה. 

2.       ב"כ המשיבה התנגדו לבקשה, טענו כי לא חלף זמן ניכר, לא חל שינוי בנסיבות או בעובדות והחלופה המוצעת אינה מתאימה.

רקע:

3.       בתאריך 04.11.12 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, גרימת חבלות של ממש, נהיגה ברשלנות, התנהגות הגורמת נזק, ונהיגה ללא ביטוח תקף.

4.       באותו מועד, 04.11.12, הצהירו הצדדים על הסכמתם לשחרור בתנאים מגבילים:            

" ב"כ המבקשת: הגענו להסכמה לפיה המשיב ישוחרר בתנאי מעצר בית מלא בפיקוח המשמורן שהעיד עתה, הפקדה כספית שתופקד עד מחר, חתימה על ערבות עצמית וערבות צד ג', פסילה עד תם ההליכים. ב"כ המשיב: מסכים..."

 לאור הסכמת הצדדים ולאחר שמיעת המשמורן, מר איסלאם חביבאללה, שוחרר המבקש למעצר   

 בית מלא בעין מאהל בביתו של מר איסלאם חביבאללה, המפקח על המבקש לאורך כל שעות היממה, זאת בנוסף לפסילת המבקש עד לתום ההליכים, ערבויות והפקדה בסך 1,500 ש"ח.

5.       בתאריך 06.11.12 הודה המבקש בעובדות כתב אישום מתוקן, לפיהן נהג ברכב, הגם שאינו מורשה לנהיגה ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה וכשלרכב לא הוצאה כלל תעודת ביטוח, וזאת ברשלנות ובקלות ראש. המבקש לא נתן זכות קדימה להולך רגל שחצה את הכביש, פגע בהולך הרגל ולאחר מכן סטה לשמאל והתנגש ברכב חונה. כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל חבלות של ממש, שכללו פצעים בפנים ושברים בשיניים ונגרמו נזקים לכלי הרכב המעורבים.

בהתאם לתיעוד הרפואי שבתיק החקירה, נגרמו להולך הרגל, יליד 1993, חתך בעפעף עין שמאל שחייב תפרים, מספר שפשופים על הפנים, שברים בשיניים קדמיות עליונות ושפשוף בירך שמאל.

6.       בתאריך 27.11.12 הוגשה הבקשה שלפניי, שבמסגרתה מתבקש עיון חוזר בתנאי השחרור.

דיון:

7.       בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, במסגרת בקשה לעיון חוזר על המבקש להראות כי אירע שינוי נסיבות, נתגלו עובדות חדשות או חלף זמן ניכר מן המועד בו ניתנה החלטה בבקשה קודמת.

8.       בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, אין הוא דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, אלא בוחן אם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל - פורסמו במאגרים המשפטיים).

9.       המבקש נהג ברכב בהיותו בלתי מורשה וגרם בנהיגתו הרשלנית לתאונת דרכים עם חבלות של ממש. העבירות שביצע המבקש משקפות חומרה ורשלנות מן הרף הגבוה, וככאלה מעידות על מסוכנות המבקש לשלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך ומקימות חשש להישנות המעשים. 

      מעיון בתיק החקירה עולה כי אין זו למבקש ההזדמנות הראשונה בה נוהג הוא ברכב, הגם